ויוה לייב!!! חלק ראשון+שני! מחר חלק שלישיhttps://www.youtube.com/watch?v=1x2q028oI7Qתורגם על ידי אורטל מילר! מי שרוצה להעתיק רק עם קרדיט לי ולפורום!ק- המנחהט-טוםב-בילגי-גיאורגגו- גוסטב למרות שלא הישתמשתי בזה חחחחויוה לייב- חלק 1 (עד דקה 2:55)
קלאס: היום הזמנו אורחים מיוחדים לשבת על הספה הזאת. כמובן לא סתם אורחים, אלא ה-אורחים! כוכבים אמיתיים, שישבו פה על הספה.
הם לא היו פה זמן מה אבל הם חוזרים היום: טוקיו הוטל!
-בנות צורחות-
(הבנים איחרו להיכנס)
קלאס: אז, הנה הראשון, כנסו... שלום, שלום, שלום-לוחץ ידיים-. שבו במקומות קודם כל-פה הוא מחרטש איזה משו לא מעניין-
גי: לא יכולנו לחכות עוד הרבה.
ק: כמובן, אני רציתי להגיד הנה טוקיו הוטל אבל אז פתאום הגעתם, לא משנה
ט: הרסנו את המתח
ק: עכשיו אתם תהיו פה הרבה זמן. עדיין אני חייב לשאול את שאלה היום. לא הייתי אומר את זה כשאתה פה אבל זה כבר מאוחר. שמענו שאתה לא מאמין באהבה.
ט: תסלח לי? (ברגעים אלו אני על הריצפה חח)
ק: אמרת את זה באינטרנט במקס (זוכרות את הראיון? חח)... השאלה היא: איך הייתם משכנעים את טום לאהבה אמיתית...טוב בכל מיקרה, אנחנו שמחים שהגעתם לפה.
ט"ה: כן, אנחנו שמחים גם.
ק: בפברואר זו הייתה הפעם האחרונה שהייתה פה...התגעגעתם אליי?
ב: כן, ברור!
ט: עדיין קצת צפוף פה, למרות שיש ספה חדשה...
ב: אבל הצבע יפה (חחחח)
ט: -פונה לביל- אתה יכול לזוז קצת?
ק: כן אבל אם....פה שלוש פעמים אז הכל בסדר. (לא הבנתי כל כך מה הוא ניסה להגיד..)
ט: אני לא רואה הרבה שינוי ביגלל שיגאורג יושב לידי (צפוף לו חח), אבל בכל מקרה אני חושב שהכל יפה פה (האולפן)
ק: כן זה טוב, אנחנו שמחים על כך. ונחמד שאתם הראשונים שיושבים על הספה החדשה. אהממ, אם מיסתכלים על החודשים זה לא היה לפני הרבה זמן, אבל בצורה מפתיעה
קרו הרבה דברים בזמן הזה. אתם יכולים להסביר את הכל בשניים שלושה משפטים? מה קרה מאז פברואר. מאז שהייתם פה בפעם האחרונה...
ב: היה לנו סיבוב הופעות אירופאי, האמת היא פעמיים כי נוספו לנו עוד הופעות וזה הפך לעוד טור.
והיינו בטקס פרסי המוזיקה של אמ טי וי והיינו..
ט: בכל מקום!
ב: ...בדרכים בהרבה ארצות. וכן האלבום כמובן ו אמ...
ט: הוצאנו את האלבום באנגלית, וכמובן שאת האלבום הגרמני השני שלנו.
ק: טוב אני חושב שחזרנו קצת אחורה... אנחנו נצפה עכשיו בהופעה כשהייתם פה פעם אחרונה, בבמה הגדולה שלנו כאן בויוה לייב. אחר כך אנחנו נדבר על כל הדברים,
בגלל שאתם באמת אספתם הרבה חוויות לדבר עליהם.
-רואים את ההופעה-
(דקות 2:55- 8:45)
ק: אוקיי... חזרנו! כאן איתנו היום ט"ה! כבוד נדיר לארח אותם אצלנו בימים האלו. -מחיאות כפיים- אתם כבר הזכרתם את זה...טקס פרסי המוזיקה של אמ טי וי, שנערך השנה
במינכן! ואתם הייתם שם. זאת הייתה הפעם הראשונה שהגעתם לשם ועם הצלחה רבה. הייתם מועמדים לאינטר אקט עם אמנים כמו (מציין את הלהקות) . עד כמה אתם חשבתם שתיזכו?
ט: לחלוטין לא חשבנו שניזכה. כמו שציינת לפי המועמדים שהיתמודדו נגדנו לא היה לנו צ'אנס. כמו דפש מוד וכו'... קיבלנו מזל להצליח בכל אירופה. אבל כמובן שללהקות האחרות
יש את כל העולם.
ב: ובמיוחד הרבה שנים של פירסום.
ט: כן, הרבה שנים. ביגלל זה חשבנו שלא יהייה לנו סיכוי והיינו ממש מופתעים שזכינו. אתה יכול לראות את זה לפי הנאום של ביל שזכינו שהיה נשמע כמו.. אהמ... (חחחחח)
ב: מה?
ט: בכל מיקרה... בסוף היינו ממש מופתעים.
ק: אוקיי, לפני שנעבור לדבר על הנאום של ביל אנחנו ניצפה בזה עוד פעם אחת.
-הטקס-
ק: כן, אפשר להגיד שזה ציון דרך בקריירה שלכם. בנוסף על כך, אני הייתי כל משך הצפייה עם דמעות בעיניים.
ט: אני מאמין לכל מילה שלך. (חעחעח)
ק: כן , וכמובן שכל השאר. רק דיברנו על הנאום של ביל... זה קשה בשבילך שאתה צריך לדבר באנגלית כל הזמן ביגלל שאתם מפורמסים בכל אירופה?
ט: לקראת הסוף אני לא חושב שזה כזה רע (מדבר על הנאום)
ב: טוב אני חושב, בניגוד לאחרים שלא דיברו כל אותו ערב. יכולתי כמובן לעמוד שם ולהגיד שני מילים כמו תודה או אווסום (הוא אמר כמה פעמים אווסום חח) אבל איכשהו רציתי להגיד
משהו שהוא קשה, בייחוד באנגלית, וכמובן שגם היתרגשתי.
הייתי נירגש במשך כל היום. גם על השטיח האדום בגלל שהייתה שם תקשורת מארצות אחרות וכולם דיברו באנגלית. זה לא כזה קל. אבל בסוף הצלחתי להגיד כמה מילים.
ט: טוב אני עכשיו חושב שזה לא היה כזה גרוע.
ק: עכשיו כשחושבים על זה, בכל מיקרה בצרפת לא מדברים אנגלית טוב אז זה לא משנה.
ב: אני חושב שיכלנו להתחיל בכך שהשאר יכולים להגיד טנק יו (תודה באנגלית חחח) בצורה טובה. אני חושב שזה לא כל כך פייר שהזמר צריך לעשות את זה. אבל האחרים בטח
לא היו מסוגלים להגיד מילה.
גי: אתה יכול לפחות לעשות משהו, לראשונה.
ב: אתה גיאורג יכול להגיד "אווסום" (גדול באנגלית) פעם הבאה.
גי: אני יכול לעשות את זה.
ט: או שתגיד אמאזינג (מדהים)
האחרים: -חוזרים על טום- או אמאזינג.
ק: מעולה. יש עוד מילים שאתם יכולים לקחת מאבריל לאבין. (שוו?)
ט"ה: כן, בדיוק.
ק: אבל זה הנושא בכל מיקרה. הייתם בטי וי טוטל, אני ראיתי כבר שם, אנחנו בטח יודעים את זה כבר שלשניכם -פונה לביל ולטום- יש את החלקים הכי גדולים בראיוונות
(מדברים כל הזמן). אתם עושים את זה בכוונה או שאתם פשוט ככה רגילים?
גי: זה תמיד היה ככה. אפילו שיש לנו ראיון מוקדם בבוקר עם עיתון היום של מגדבורג ביל וטום תמיד מדברים.
ט: אתה יכול לשים לב שכשיגאורג אומר משהו עדיף שהוא לא יגיד כלום. הוא משנן את זה גם במשך השנים (את מה שהוא רוצה להגיד חחח).
ק: כן אני שם לב לזה (לריבים של טום וגיאורג) אתה לא רוצה להגיב על זה? -פונה לגיאורג-
גי: זה פשוט ככה כל הזמן -נוחר- (חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח)
ב: אבל צריך להביא בחשבון שהם ככה כשהם מובטלים כל היום. גוסטב לפעמים נירדם לזמן מה. אנחנו צריכים להעיר אותו עכשיו.
גי: הוא אפילו יכול לעשות את זה עם עיניים פתוחות עכשיו.
ק: בדיוק. זו בעייה כשאתם עייפים כל הזמן כי אתם מבזבזים כמעט 100 אחוז מהזמן שלכם על הופעות או דברים אחרים. יש לכם לפעמים נפילות (הכוונה עייפות) אחרי הופעה?
ב: ברור. כשאנחנו חוזרים למאחורי הקלעים אחרי הופעה אנחנו ישר עוברים לשבת ולא זזים. זה בכל מיקרה ככה תמיד. ובאוטובוס שלנו זה לא לוקח יותר משתי שניות (ליפול מעייפות).
ט: הרבה אנשים חושבים שתמיד יש פעילות ומסיבות מאחורי הקלעים. זה בכלל לא נכון, במיוחד לא לי... אנחנו לחלוטין להקה משועממת. אנחנו רק מעלים הופעה ואז אחר כך כלום לא קורה.
ק: כן, אני חושב שזה ככה עם להקות רוק. המופע עצמו הוא כל האקשן.
ב&ט: כן זה נכון.
ט: ויש גם את האקשן עם סמים, אני חושב.(יש משהו שאתה רוצה לספר לנו טום?)
ק: כן, אני גם חושב. תן לנורדהאוסר דופלקורן (אלכוהוליסט) ולדיאטר טומאס הק להיות פה ואז יהייה אקשן. אבל אנחנו נצפה עכשיו בקטע הלא משעמם הזה של חיי רוק.
ההופעה בטקס פרסי המוזיקה, מונסון, כולם מכירים את הגירסה האנגלית. הנה זה!
-צופים במונסון-
(דקות 8:46- 10:48)
ק: זו הייתה ההופעה של האי אמ איי 2007 במינכן. של מי היה הרעיון על המיים?
ט&ב: שלי!
ב: טוב, לא. אבל אני תמיד רציתי לעשות שיהייה גשם בזמן השיר הזה וחשבנו על זה הרבה זמן ואז החלטנו שכן, כי הולך להיות שם קהל בינלאומי רב ורצינו לתפוס את תשומת הלב.
ט: אבל עכשיו אפשר לערוך את זה לאחר מכן. זה היה הרעיון שלי, אני לא צוחק. באמת.
ב: כן, בכל מקרה אמרתי אני אמרתי אחר כך שנעשה את זה, אבל זה היה מאוד קשה. זה יצא גרוע בחזרות. ואיכשהו הם..
ט: -קוטע- אבל זה היה קפוא, באמת! אני חושב שזה היה משו כמו 45 מעלות מתחת לאפס (טום הגזמת!)
ב: לא, אבל זה היה באמת מוזר בזמן החזרות. הם הדליקו את זה באמצע השיר ואני חושב שעל כל אחד מאיתנו ירדו 250 ליטרים של מיים.
ט: בדיוק.
גי: כן, בזמן הזה זה ירד .
ב: ה 50 שניות האלו היה מצחיקות בכל מיקרה.
ק: והם פחדו קצת. כי היו מוניטורים בכל מקום על הריצפה (חשמל וכו') וכמה ניצוצות יכלו לעוף.
ב: כן, בהתחלה היה קשה לעשות את זה כי כל הבמה הייתה מלאה בחשמל. ובהתחלה הם לא ידעו איך לעשות את זה עם המיים. בסוף עמדנו על הבמות הגבוהות האלו שמה זרמו
עלינו המיים.
ק: אוקיי. זה היה מרשים בכל מיקרה. זה גם היה הקטע בו אני קפצתי מהכיסא (כן גם אנחנו חח) באמת באמת. אני עמדתי ומחאתי כפיים (אוווו). היו שם כמובן כמו שאמרתם הרבה אמנים
בינלאומיים. איך היה לשמוע את נלי פורטדו (שתיבדל לחיים קצרצרים במיוחד) אומרת "כן אני אהבתי אותם, הם טובים"?
ב: כן זה... אני דיברתי עם נלי פורטדו (שחשה עצמה בלונדינית) באפטר פרטי ואני חייב להגיד שזה היה מוזר לדבר עם אנשים כאלו (כן זה מוזר לדבר עם פסיכופטים).
וזה עדיין מוזר לנו. למרות שיצא לנו לשבת בזמן הרבה אירועים ליד אנשים מפורסמים ולהכיר אותם.
ט: אתה לדוגמא.
ב: אתה לדוגמא. אבל זאת נלי פורטדו (אותה פסיכופטית חשה עצמה בלונדינית שלא נישאר לה הרבה זמן לחיות) שעומדת מולך ומברכת אותך על הזכייה וההופעה. זה היה פשוט מטורף.
היינו ממש שמחים.
-הסוף של הוידאו-
26/11/2007, 03:47
![sofi=]](https://2img.net/u/2612/57/97/74/avatars/42-51.jpg)
)
